פיצויים על הפרת חוזה עבודה 

פיצויים על הפרת חוזה עבודה

(להבדיל מפיצויי פיטורים)

א. כללי

     יחסי עובד ומעביד הם יחסים שביסודם אינטרסים כלכליים ופיצויים על הפרת חוזה העבודה באים לפצות על פגיעה באותם אינטרסים. הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 חלים על חוזה העבודה, כולל ההוראה, כי לקראת כריתת חוזה עבודה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במידות מחמירות, בכל הנוגע והמתייחס לתום הלב.

     מי שזכאי לקיום החוזה שהופר, בין אם הוא המעביד ובין אם הוא העובד, זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

     בד"כ ביחסי עובד ומעביד, יהיה זה המעביד הנתבע בעילת הפרת חוזה העבודה אך לעתים לדוגמא: עובד הגונב, במקום בו הופקד לשמור ע"י המעביד, מפר את חובת הנאמנות כלפי המעביד וחייב לשלם למעביד פיצויים של הפרה זו. הוא הדין כאשר אבד ציוד בידי עובד, במהלך העבודה, המזכה את המעביד בשיפוי הנזק שנגרם למעביד, זאת אם היה הסכם בין העובד למעביד לענין השיפוי. כך גם בעובד שנעדר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת או ללא הצדקה ועבודתו של העובד נעשתה בידי אחר, זאת שעה שבבסיס יחסי העבודה עומדת, בין השאר, מיומנות מקצועית בביצוע העבודה.

ב. חישוב שיעור הפיצויים

1. חוזה עבודה לתקופה שאינה קצובה

     נקודת המוצא אשר תשמש בסיס לחישוב הפיצוי על הפרת החוזה, לתקופה שאינה קצובה, היא בהנחה שבמסגרת "הקביעות" קמה, מזמן לזמן, התקשרות חוזית לשנה אחת לפחות. עקרונית, ייתכן וייתכן שבקביעת הבסיס לחישוב פיצויים בשל פיטורים, שיש בהם הפרת חוזה העבודה, יובא בחשבון נזק שהוא מעבר להפסד שכר בעד מספר חודשים נקוב. הדברים אמורים עת, בהתחשב בכל הנתונים, ברור שהנזק שנגרם גדול מהפסד שכר מספר חודשים נקוב.

     עובדת שפוטרה, שעה שהיתה בהריון, ופיטוריה הינם בניגוד לחוק מגן זכאית לפיצוי בגובה השכר שהיתה מקבלת לו המשיכה בעבודתה בתקופה המוגנת עד ליום הלידה. הוצאה מוקדמת, שלא כדין, של עובד לגימלאות - בטלה, משכך זכאי העובד לפיצויים. פיצויים אלה מורכבים מהפסד ממשי שהיה לו, כגון: הפסד שכר; הפסד בגובה הפנסיה וכיוצא באלה. כמו כן זכאי העובד, על בסיס הוכחות, לפיצוי על כאב וסבל.

     יש ובשל הפרת חוזה עבודה יחויב המעביד המפר בפיצוי לא רק על ההפסד שבהכנסה, אלא בפיצוי גם על ההזדמנות שנשללה מהעובד למלא תפקיד מסויים, או לרכוש ידע ונסיון במקצוע. המדובר הוא בחוזה שממנו עולה, כי אחת המטרות להתקשרות החוזית של הצדדים היתה הקידום המקצועי של העובד. אשר נפסק לענין דרכי החישוב של פיצויים בשל הפרת חוזה הוא: כי יש להביא בחשבון את האפשרויות בדבר שובו של העובד לשוק העבודה, ובקשר לכך יש לתת את הדעת על גיל העובד ועל מקצועו, נוסף לשיקולים אחרים, כגון הפסד "קביעות" במקום העבודה; הפסד זכויות סוציאליות, הקיימות במקום העבודה, מעל למתחייב מחוקים ומצווי הרחבה ואין מדובר ב"רשימה סגורה" של שיקולים.

     כבסיס לחישוב הפיצויים יש לכלול את המרכיבים שהם בבחינת הטבות סוציאליות כגון: גמול השכלה; הפרשות לקרן פנסיה; קרן השתלמות; ספרות מקצועית; שי לחגים; השתתפות בהבראה ופדיון חופשה. אין לכלול בחישוב האמור החזר הוצאות ממשיות כגון: ביגוד; כלכלה; הוצאות נסיעה. שיעור הפיצוי צריך להקבע, בין השאר, עפ"י הערכת בית הדין את מידת חוסר תום הלב של כל צד, בדומה לקביעת פיצוי בנזיקין בהתחשב באשמתו התורמת של הניזוק.

2. חוזה עבודה לתקופה קצובה

     עובד המתפטר מעבודתו לפני תום תקופת העבודה, עליה הוסכם בחוזה העבודה, חייב לפצות את המעביד בסכום שנקצב בחוזה העבודה ואין הדבר פוגע בחופש העיסוק של העובד. חישוב שיעור הפיצויים שיושת על עובד שהתחייב לפצות את המעביד בגין היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה יהיה שיעור שכר המנהל שעשה את עבודת העובד.

     כאשר המעביד חותם עם העובד על חוזה לזמן קצוב, פירושו של דבר שהוא מודע לכך או חייב להיות מודע לכך, שהפרת החוזה תגרום נזק לעובד בשיעור יתרת השכר - אילו נמשך החוזה עד לסופו הטבעי. בחוזים לתקופה קצובה ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה.

     נקבע בחוזה העבודה לתקופה קצובה סכום פיצוי קבוע ומוסכם יש ליישם קביעה זו. שינוי סכום הפיצוי יכול שיהיה עפ"י ס' 15(א) - פיצויים מוסכמים - לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). אי מתן הודעת פיטורים למורה "קבוע", במועד המחייב, מביא לעריכת חוזה לשנת לימודים נוספת. פיטורי מורה לפני תום אותה שנה מזכה את המורה ב"פיצוי מוסכם"  ששיעורו  כסכום  השכר  שהמורה  היה  מקבל  עד לסוף  שנת  הלימודים.

ג. הקטנת הנזק

      משקבע בית הדין, כי הופר חוזה העבודה בידי המעביד, מהווה יתרת השכר עד לתום תקופת החוזה את הבסיס לתשלום פיצויים זאת מכח ס' 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). על הטוען אחרת לשכנע את בית הדין, כי העובד לא עשה להקטנת הנזק. החובה להקטין את הנזק חלה רק כאשר עילת התביעה מבוססת על הפרת חוזה העבודה וכאשר הסעד הוא פיצויים. חישוב הפיצוי מבוסס על הפסד שנגרם לצד המקיים על-ידי הצד המפר. דהיינו שכר ותנאים נילווים, בניכוי הסכום, לרבות תנאים נילווים, שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר בשקידה סבירה. סכום הפיצוי, בגין אובדן משכורת, יושתת על משכורת ברוטו ולא על משכורת נטו.

ד. פיטורים שלא כדין - הסעד

      כאשר מגיע בית הדין לידי מסקנה, כי פיטורי עובד נעשו שלא כדין, אולם בנסיבות המקרה, אין להורות על מתן סעד של אכיפה והחזרת העובד לעבודתו כמקודם, זכאי העובד לפיצויים. הכלל הוא כי סכום הפיצוי המרבי שיש לפסוק לעובד שפוטר שלא כדין הוא תשלום שאינו עולה על סכום השווה לשכר של שנה אחת ורק במקרים חריגים יחויב המעביד בתשלום העולה של שנת שכר. השיקולים אשר הוכרו בפסיקה כמצדיקים חריגה מן הכלל הם, בין היתר, אלה: חלוף הזמן ממועד הפיטורים והסכומים ששולמו לעובד הם לתקופה העולה על שנה אחת, או מקרים המצדיקים פסיקת פיצוי "עונשי" עקב אבדן הסיכוי להמשיך לעבוד במקום העבודה בוותק ובסטטוס של העובד כ"עובד קבוע".

בסימוכין של החקיקה והפסיקה עליהן סומך המובא במאמר זה ניתן לצפות באתר www.mishpathaavoda.co.il - "משפט העבודה האישי והקיבוצי".